כך "זוללות" לכם חברות הביטוח, הקרנות והקופות מיליוני שקלים  

"הרוצח השקט" - זהו הכינוי שהוענק בעולם הרפואי לבעיית יתר לחץ דם, אחת המחלות שלמרות יחסי הציבור הנמוכים שלה נחשבת אחת הקטלניות. הבעיה העיקרית עם לחץ דם גבוה היא שהמחלה לרוב אינה גורמת לתסמינים וסימפטומים בטווח המיידי. כתוצאה מכך, החולה בדרך כלל לא מאובחן ולכן גם לא מטופל - עובדה שעלולה לגרום בטווח הארוך לסיבוכים קשים שכבר יהיה מאוחר לטפל בהם כשהמחלה תתגלה, כמו שבץ מוחי והתקפי לב.

בעולם החיסכון הפנסיוני ישנו ביטוי דומה: "השודד השקט". במקרה הזה הכינוי מוענק לדמי הניהול שמשלמים החוסכים כדרך קבע מדי חודש לגופים המנהלים את כספי החיסכון שלהם. החוסכים לא יודעים שאותם דמי ניהול אוכלים להם בשקט, אך בשיטתיות, חלק ענק מכספי הפנסיה שחסכו בעמל רב. כאשר הם קרובים לגיל פרישה, כבר אי אפשר לשנות את רוע הגזירה.

בדיקה מקיפה שביצע TheMarker חושפת כי דמי הניהול המצטברים שמשלם חוסך ישראלי במשך שנות עבודתו נעים בטווח של מאות אלפי שקלים ועד מיליוני שקלים. חוסך שהשתכר בממוצע 30 אלף שקל בחודש במשך 37 שנות עבודה, ובחר להפריש את כספי התגמולים והפיצויים שלו לקופת גמל, ישלם דמי ניהול מצטברים של כ-1.5 מיליון שקל - יותר מרבע ממה שהוא עצמו יזכה לקחת הביתה בגיל 67, כ-4.1 מיליון שקל. אם לא התמזל מזלו של העובד והוא שילם דמי ניהול גבוהים יחסית (2%), הוא ימצא את עצמו עם חיסכון של 3.6 מיליון שקל בלבד, כאשר כ-2 מיליון שקל התאדו לטובת דמי הניהול.

מצבו של חוסך שהפריש את חסכונותיו לביטוח המנהלים גרוע אף יותר. עם יציאתו לפנסיה הוא ימצא בחשבון הבנק שלו 3.9 מיליון שקל, כאשר שווי של דירה בתל אביב נעלם לו בצורת דמי ניהול של 1.5 מיליון שקל שהוא שילם במהלך אותן שנים. גם כאן, אם לאותו חוסך לא היה מעסיק שהתמקח עבורו והוא שילם בממוצע דמי ניהול יקרים של 7% מההפקדות השוטפות ו-1.4% מהחיסכון המצטבר, אובדן דמי הניהול שלו יגיע ליותר מ-1.7 מיליון שקל.

הלך הטיול מסביב לעולם

כיום משווקות לחוסכים הצעירים קרנות פנסיה מקיפות. הקרנות נמכרות בחבילה אחת שכוללת פנסיה, ביטוח נכות וביטוח שארים. מצבם של החוסכים הצעירים צפוי אמנם להיות טוב יותר מזה של החוסכים בביטוחי מנהלים וקופות גמל, אך גם הם צפויים להפסיד מספר לא מבוטל של טיולי איכות מסביב לעולם לטובת תשלום דמי ניהול.

חוסך בקרן פנסיה ישלם לחברה שזכתה לנהל לו את החסכונות 951 אלף שקל באותן 37 שנות עבודה. הוא ייוותר עם 4 מיליון שקל בלבד, שיחולקו לו לקצבה חודשית בהתאם לטבלאות תוחלת החיים העדכניות. ראוי לציין כי מכיוון שתקרת ההפקדה לקרן פנסיה מקיפה היא לפי שכר של 17,928 שקל בחודש, ההפרשות מיתרת השכר הועברו לקרן פנסיה כללית חדשה, הדומה במבנה שלה לקופת גמל.

בנוסף לחיסכון לפנסיה, לחוסך סטנדרטי יש בדרך כלל גם קרן השתלמות בצד שהוא מפריש לה מדי חודש בחודשו. אם התאפקתם עד הפרישה ולא משכתם את כספי קרן ההשתלמות קודם, איבדתם 810 אלף שקל בדמי ניהול שנגבו מקרן ההשתלמות ב-37 שנות העבודה. אם הייתם לחוצים ומשכתם את הכסף לאחר 15 שנה, תאבדו בדמי ניהול על כל תקופה כזו כ-80 אלף שקל.

מצבו של עובד שמשתכר בממוצע 20 אלף שקל בחודש לא טוב יותר. בהפרשות לקופת הגמל הוא ישלם במשך 37 שנות עבודה כמיליון שקל דמי ניהול, כאשר בגיל זיקנה ייוותרו בידיו 2.7 מיליון שקל בלבד. הוא ימצא עצמו במצב דומה מאוד אם הוא בחר לשים את כספו בביטוחי מנהלים. ואילו אם בחר בקרן פנסיה מקיפה הוא ייוותר עם 2.8 מיליון שקל, כשדמי הניהול המצטברים שהוא שילם יסתכמו בחצי מיליון שקל.

אילנית גולדפרב, מנהלת היחידה לייעוץ פנסיוני בבנק הבינלאומי, מצביעה על כך ששיטות גביית דמי הניהול שונות בין מוצר אחד למוצר אחר ומונעות מהלקוחות לבצע השוואה בין המוצרים מבחינת דמי הניהול המשולמים בהם. "האוצר עמל בשנים האחרונות על עיצוב שוק פנסיוני שקוף ותחרותי בפני החוסכים לגיל פרישה, אולם דווקא מהבט דמי הניהול המורכבות נותרה ואף העמיקה.

"דמי הניהול משתנים בין מוצר אחד למשנהו ובכל סוג מוצר קיימות שיטות שונות לגביית דמי הניהול. השיטות השונות מבלבלות את הלקוחות, מקשות על ההשוואה בין עלויות המוצרים השונים ועל בחינת השפעתם של דמי הניהול על היקף החיסכון הפנסיוני לאורך השנים. צריך לעצב פורמט אחיד של דמי ניהול שיהיה שקוף, ברור ומובן ללקוח ויאפשר לו לבצע השוואה בין המוצרים השונים".

ברוב המקרים לא יהיה זה נכון לטעון כי דמי הניהול שולמו לשווא. הסימולציה שנעשתה הניחה שמנהלי ההשקעות מצליחים להשיג תשואה שנתית נומינלית ממוצעת של 4%. ללא התשואה הזו, היה נשאר בסוף הן למנהלים והן לחוסכים הרבה פחות כסף ביד. אבל דמי ניהול מתונים קצת יותר יאפשרו לגופים המנהלים להרוויח יפה, ולחוסכים לשמור על נתח ראוי יותר של כספי חסכונותיהם.

יש להדגיש, כי דמי הניהול שחושבו בסימולציה הם דמי ניהול נומינליים. אילו חלקם היו נשארים אצל החוסכים, התרומה שלהם לסכום הכולל שהיה נותר בידי החוסך היה גדול יותר. זאת בשל מנגנון הריבית דריבית שהיה פועל כאן בגלל התשואה השנתית שהם היו מניבים.

מיד לאחר רפורמת בכר ב-2005 - שהוציאה את מוצרי החיסכון מניהולם של הבנקים - יזם האוצר כמה רפורמות ממשיכות שנועדו להגביר את התחרות בענף החיסכון ארוך הטווח ולהבטיח קצבה ראויה לכל עובד. למרות זאת, סיבות שונות מעכבות את הגעתה של התחרות לשורת דמי הניהול ההכרחית כדי להבטיח שההפרשות לפנסיה שמבצעים מיליוני עובדים אכן יבטיחו להם קצבה ראויה. אחרת, יתברר שיותר משהפרשות העובדים משמשות אותם עצמם - הן מממנות את משכורותיהם של המנהלים בשוק ההון.

כך חישבנו

הנתונים המוצגים בעמודים הבאים נועדו להמחיש את היקפי דמי הניהול שמשלמים החוסכים במוצרים הפנסיוניים השונים. בבניית פרופילי החוסכים והגדרת הסימולציה סייעה סוכנות הביטוח קלי שוקי הון ובהרצת הסימולציה עצמה סייע הבנק הבינלאומי.

כדי לפשט את החישובים ואת הצגתם, בחרנו כדמות מייצגת בעובד המתחיל לעבוד בגיל 30 וממשיך ברצף עד הפרישה בגיל 67. נבדקו ארבע רמות שכר: עובד שמרוויח בכל שנות עבודתו 10,000 שקל בממוצע, 15 אלף, 20 אלף ו-30 אלף שקל בממוצע. במקרה של משכורת משתנה במשך תקופת העבודה, במקרה של אשה שגיל הפרישה שלה נמוך יותר, או במקרה של מי שהתחיל לעבוד בגיל צעיר או מבוגר יותר, העריכו את ממוצע השכר שלכם ובידקו בטבלה המתאימה.

בכל פרופיל נבדקו שלושת מוצרי החיסכון שבשוק - גמל, פנסיה וביטוח מנהלים - כאשר כל החישובים מניחים תשואה ברוטו של 4%. כל מוצר נבדק בשלוש רמות דמי ניהול שונות: נמוך, בינוני וגבוה. בפנסיה נלקחו דמי ניהול ממוצעים של 4.5% מההפקדות השוטפות ו-0.4% מהחיסכון המצטבר. בביטוחי המנהלים נלקחו דמי ניהול ממוצעים של 5% מההפקדות השוטפות ו-1.25% מהחיסכון המצטבר. בגמל נלקחו דמי ניהול נמוכים של 1%, בינוניים של 1.4% וגבוהים של 2%. דמי הניהול שנלקחו כממוצע בגמל הם אמנם קצת מעל הממוצע כיום אך משקפים את הגובה הממוצע הצפוי לדמי הניהול בשנתיים הקרובות.

הסימולציה בפנסיה נעשתה על עובד במסלול הבסיס. השכר המקסימלי שניתן לבטח בקרן פנסיה מקיפה חדשה הוא 17,928 שקל, ולכן ברמות שכר של 20 אלף ו-30 אלף שקל "נרכשה" בנוסף לקרן הפנסיה המקיפה גם קרן פנסיה כללית חדשה המתנהגת כמו קופת גמל לכל דבר.

הסימולציה בקרן ההשתלמות בוצעה בהתייחס לתקופת חיסכון רצופה של 37 שנה, ללא משיכות במהלכה. חשוב לציין כי הצבירה שנובעת בקרן השתלמות מהפקדות העולות על שכר חודשי של 15,712 שקל חייבת במס רווחי הון במועד המשיכה. לפיכך, ברמות שכר של 20 אלף ו-30 אלף שקל, הסכום המופיע בכתבה כסכום שיקבלו החוסכים הוא לפני ניכוי מס רווחי הון.

הכתבה פורסמה לראשונה באתר TheMarker. לאתר לחץ כאן.

הנתונים, המידע, הדעות והתחזיות המתפרסמות באתר זה מסופקים כשרות לגולשים. אין לראות בהם המלצה או תחליף לשיקול דעתו העצמאי של הקורא, או הצעה או  או שיווק השקעות או ייעוץ השקעות ב: קרנות נאמנות, תעודות סל, קופות גמל, קרנות פנסיה, קרנות השתלמות או כל נייר ערך אחר או נדל"ן– בין באופן כללי ובין בהתחשב בנתונים ובצרכים המיוחדים של כל קורא – לרכישה ו/או ביצוע השקעות ו/או פעולות או עסקאות כלשהן. במידע עלולות ליפול טעויות ועשויים לחול בו שינויי שוק ושינויים אחרים. כמו כן עלולות להתגלות סטיות בין התחזיות המובאות בסקירה זו לתוצאות בפועל. פאנדר אינה מתחייבת להודיע לקוראים בדרך כלשהי על שינויים כאמור, מראש או בדיעבד. פאנדר לא תהיה אחראית בכל צורה שהיא לנזק או הפסד שיגרמו משימוש במאמר/ראיון זה, אם יגרמו, ואינה מתחייבת כי שימוש במידע זה עשוי ליצור רווחים בידי המשתמש.