דעה >> מתי כבר יספרו לציבור את האמת על הפנסיה שלו ? 

החל משנת 1995 בה יצאו לדרכן קרנות הפנסיה החדשות, לאחר שהקרנות הוותיקות נסגרו לאור בעיות אקטואריות, התחיל להיות ברור לכל, כי השיטה הצוברת בתוספת ריבית נמוכה ותוחלת חיים שהולכת וגדלה היא שיטה הנדונה לכישלון. למעשה, היא מוכרת לחוסך חלום, ממנו יקיץ רק כאשר יגיע לגיל הפרישה.

כתוצאה מכך, כדאי לנו להסתכל באור שונה על צו ההרחבה בנושא פנסיית חובה אשר יצא לדרכו בשנת 2008. הכוונה בצו הייתה להזרים מאות אלפי מבוטחים חדשים לקרנות הפנסיה, כדי שבעזרת הפקדותיהם השוטפות יממנו למעשה את קצבאות הפורשים לעתיד.

אבל, מתברר כי גם אותו צו ההרחבה, אשר פעימתו האחרונה בוצעה השנה, לא יעזור למאות אלפי חוסכים כאשר ייצאו לגמלאות.

הריבית שיורדת, בכל העולם וגם בישראל, גורמת לכך שאותו צו שהיה אמור לתת ביטחון למעל מיליון אנשים במשק, הוא למעשה אחיזת עיניים והטעייה גדולה, אך איש אינו פוצה פה ומתריע.

המפקח הקודם על הביטוח פרופ׳ עודד שריג ניסה לקבוע כללי משחק חדשים לאותם חוסכים בקרנות הפנסיה, אשר יהיו מבוססים על בסיס ריבית ריאלית ואמיתית ולא ריבית וירטואלית, אך חיש קל הצליחו מספר פוליטיקאים ממולחים לגנוז את הרעיון לבצע חישוב אמיתי ונכון של הפנסיה לחוסכים.

האבסורד הגדול עוד יותר הוא, כי כל בעל רישיון בתחום הפנסיוני, אשר מצרף חוסך חדש לקרן פנסיה נדרש למלא ניירת רבה ומורכבת – החל ממסמך הכולל «הנמקה וגילוי נאות» שמכיל השוואות, תחזיות וסימולציות, וכלה במסמכים נוספים שאין להם אח ורע בכל התנהלות של בעל מקצוע חופשי במדינת ישראל, וכנראה גם שברוב מדינות העולם.

למעשה החוסך המצטרף לקרן, קיבל את הייעוץ וההכוונה הטובים ביותר, רק דבר אחד לא נאמר לו – כל הסימולציות שמצביעות על גובה הגמלה העתידית אין להן כל ערך או בסיס אקטוארי, וכל מספר שייכתב על בסיס ריבית תחשיבית קיימת של 4%, זה כמו למכור אשליה אחת גדולה. מדוע הרגולטור בחר להכין נייר כה מורכב ומסובך, שאיש מהחוסכים אינו מבינו, ובזה יצא ידי חובתו כלפי גב׳ כהן מחדרה ששמחה ובטוחה שאכן תפרוש עם פנסיה מכובדת, אך היא אינה יודעת שכנראה תצטרך להזדקק לילדיה, ואולי אף לרשויות הרווחה כדי לשרוד את שנות הפנסיה הארוכות.

המפקחת על שוק ההון החיסכון והביטוח במשרד האוצר, דורית סלינגר הכריזה לאחרונה כי אכן יש לטפל בנושא, על מנת למנוע את המצב בו הלקוחות הקיימים מסבסדים את הפורשים לפנסיה. אך נשאלת השאלה מדוע זה לא נאמר לחוסכים לפנסיה משנת 2008? היכן היו פקידי האוצר והפוליטיקאים (פרט ליו”ר ועדת העבודה והרווחה חיים כץ שזיהה את גודל הקטסטרופה ) אשר הסתתרו מאחורי צו ההרחבה שהביא אותנו אל עברי פי פחת.

העיתונות הכלכלית כולה עוסקת בנושא אחד ומרכזי ־ דמי הניהול כמפתח להצלת הפנסיה לאזרחים. הגיע זמן להרים את המסך ולומר באופן חד משמעי: במדינת ישראל אין באמת חיסכון לפנסיה, משום שכל החישובים שגויים ובנויים על תחזיות מטעות, אך לצערי עדיין לא נמצא המבוגר האחראי שיצעק כי המלך הוא עירום.

ישנו צורך דחוף בהקמת ועדה ממלכתית, בהשתתפות לשכת סוכני הביטוח, כלכלנים, אקטוארים ונציגים נוספים מהתחום, כדי למצוא פתרון הולם לבעיית הפנסיה בישראל, בעיקר למען עתיד ילדינו ונכדינו. הדור שלנו כבר הפסיד את המערכה, אסור לנו להפסיד את הדורות הבאים. ||