הצמיחה במשק לא באה לידי ביטוי בשוק ההון 

האשראי העסקי במשק הישראלי נמצא בקיפאון, זו סטגנציה שברמה הכלכלית לא מבשרת טובות"

 

 

FacebookTwitterLinkedinWhatsapp

עומר רגב 23/11/2015

רנן כהן אורגד, מנכ"ל לידר הנפקות, הרצה ביום חמישי האחרון בוועידה השנתית למימון ומיסוי תאגידי שערכו פירמת רואי החשבון פאהן קנה ושות' Grant Thornton Israel וחברת די.סי פייננס. כהן אורגד דיבר בוועידה על שוק החיתום המקומי, ואמר כי "האשראי העסקי במשק נמצא בקיפאון, זו סטגנציה שברמה הכלכלית לא מבשרת טובות". לדברי אורגד, "הצמיחה במשק לא באה לידי ביטוי בשוק ההון. אנחנו רואים תופעה מדהימה : מצד אחד התמ"ג הישראלי גדל, ומצד שני – וזו לדעתנו בעיה קשה- יש קיטון משמעותי במספר החברות בבורסה. בסה"כ שוק ההון נמצא בבעיה ויהיה קשה לחברות להשתמש בשוק ההון לצורך גיוס הון. מספר הגופים היום בשוק ההון קטן בצורה משמעותית. כשעשינו הנפקות ב-2005 היו סדר גודל של כ-200 גופים. היום הגופים שמנהלים כסף של אחרים לצורך הנפקה, הם כעשרה גדולים, עשרה בינוניים ובסביבות 20 קטנים, וזה כל שוק ההון הישראלי. זו תופעה שלא מתארת שוק הון בריא".

רו"ח שלומי ברטוב, מנכ"ל פאהן קנה יועצים, רו"ח ברטוב ציין כי על פי מחקר שביצעה לאחרונה רשת Grant Thornton, בה חברה פירמת פאהן קנה, עולה כי ישראל מדורגת רק במקום ה- 37 בעולם במדד של שווי עסקאות המיזוגים והרכישות הפנימיים במדינה. לדברי רו"ח ברטוב: "ישראל לא ממצה את הפוטנציאל של עסקאות M&A במדינה ונמצאת בפיגור בפעילות המיזוגים והרכישות המקומיים ביחס לעולם. קיים פוטנציאל רב להתפתחות, בתחום הן בהיקף העסקאות והן במספרן. צמיחה בעזרת מיזוגים ורכישות צריכה להיות חלק מהאסטרטגיה העסקית והפיננסית של כל החברות, גדולות ובינוניות כאחת, ולכן על החברות להשקיע יותר משאבים בפעילות מיזוגים ורכישות כמפתח לצמיחה ולקפיצת מדרגה בסביבה הדינאמית בישראל. יש לזכור כי בתקופה הנוכחית, לאחר מספר שנים של מגמת עליה בשווקי המניות, חברות ציבוריות יכולות להשתמש במניות החברה הרוכשת כחלק מ"אמצעי התשלום" בעסקאות, ובשילוב של מקורות מימון נוספים לממש אסטרטגיה של מיזוגים ורכישות".
 
נגה קנז , סגן יו"ר רוסאריו-קפיטל אמרה בכנס כי "שוק האג"חים בישראל הוא אחד המטופחים והשקופים ביותר בעולם. הבורסה השכילה לפתח את תחום האג"ח ולהפוך למרכז של איגוח בינלאומי. בארץ יש תשתית גם מבחינת מערך המחשוב והמסחר והמערך להנפקות של אג"ח שהוא שקוף ושוויוני לכל, ולכן יש כאן תשתית שאין לה אח ורע בעולם, גם מבחינת הרגולציה של שיטת המסחר באג"ח. תשתית זאת מספקת המון יתרונות לחברות ולעסקים קטנים ויוצרת שוק שהוא מאד ייחודי לישראל. אנו רואים חברות מהעולם שבאות להנפיק אג"ח בישראל. עם זאת, הבורסה צריכה להרים את הכפפה ולערוך שינויים והתאמות, כמו למשל לאפשר מסחר במטבע זר ולהפוך את הבורסה למרכז בינלאומי למסחר באג"ח, באופן שיבואו חברות זרות להנפיק בה ושגם משקיעים זרים יראו בה כאלטרנטיבה ראויה".

הנתונים, המידע, הדעות והתחזיות המתפרסמות באתר זה מסופקים כשרות לגולשים. אין לראות בהם המלצה או תחליף לשיקול דעתו העצמאי של הקורא, או הצעה או שיווק השקעות או ייעוץ השקעות ב: קרנות נאמנות, תעודות סל, קופות גמל, קרנות פנסיה, קרנות השתלמות או כל נייר ערך אחר או נדל"ן– בין באופן כללי ובין בהתחשב בנתונים ובצרכים המיוחדים של כל קורא – לרכישה ו/או ביצוע השקעות ו/או פעולות או עסקאות כלשהן. במידע עלולות ליפול טעויות ועשויים לחול בו שינויי שוק ושינויים אחרים. כמו כן עלולות להתגלות סטיות בין התחזיות המובאות בסקירה זו לתוצאות בפועל. לכותב עשוי להיות עניין אישי במאמר זה, לרבות החזקה ו/או ביצוע עסקה עבור עצמו ו/או עבור אחרים בניירות ערך ו/או במוצרים פיננסיים אחרים הנזכרים במסמך זה. הכותב עשוי להימצא בניגוד עניינים. פאנדר אינה מתחייבת להודיע לקוראים בדרך כלשהי על שינויים כאמור, מראש או בדיעבד. פאנדר לא תהיה אחראית בכל צורה שהיא לנזק או הפסד שיגרמו משימוש במאמר/ראיון זה, אם יגרמו, ואינה מתחייבת כי שימוש במידע זה עשוי ליצור רווחים בידי המשתמש.