סוחרים שימו לב >> האם רשויות המס שותפות רק ברווחים ולא בהפסדים? 

לאחרונה החלו שלטונות מע”מ לפנות לסוחרים בניירות ערך ולדרוש מהם תשלום מס רטרואקטיבי כמוסד כספי. חיוב נוסף במס כמוסד כספי גורם להגדלת המס האפקטיבי (כולל אי התרת קיזוז מע”מ תשומות) במידה ומדובר בחברה, הרי שנטל המס האפקטיבי גדל מ־24% ל־36%, ובמידה ומדובר בסוחר שהוא יחיד הרי שמדרגת המס הגבוהה עולה מ־47% ל־55%. כל זאת מבלי להביא בחשבון את מס השכר שגם הוא מוטל על הסוחר במידה והוא משלם שכר עבודה.

להזכיר, בחודש אוקטובר 2015 פרסמו רשויות מע”מ “החלטת מיסוי שלא בהסכם” לפיה הם רואים בסוחרים בניירות ערך כמוסד כספי. כלומר לטענתם על סוחר בניירות ערך לשלם מס רווח על רווחיו ומס שכר על השכר אותו הוא משלם לעובדיו. כיום מס הרווח ומס השכר הם 17%.

ההחלטה של רשות המיסים, עומדת בניגוד מוחלט לדעתם של מומחי מסים רבים ושל עשרות חוות דעת שטענו לאורך השנים, ושעדיין טוענים, כי חוק מע”מ במתכונתו הנוכחית אינו ממסה פעילות “נוסטרו” בניירות ערך ואף לא התכוון למסות פעילות זו במודע וזאת מתוך מטרה לעודד את הבורסה כאפיק השקעה וצמיחה למשק.

רבים מסוחרי הנוסטרו חשבו כי הדברים יישארו “אות מתה” אולם למגינת ליבם לאחרונה עולים קולות מהשטח לפיהן רשויות מע”מ מגיעות לסוחרים ומחייבות אותם במס רווח ובמס שכר. יותר ויותר סוחרי נוסטרו מעדכנים כי קיבלו פניה מפקיד השומה הקוראת להם להגיע ולהסדיר את מעמדם. במקרים קיצוניים יותר מעכבים פקידי השומה את אישור ניכוי המס במקור של הסוחרים עד להסדרת נושא המע”מ.

משיחות שקיימנו עם הנהלת מע”מ עולה כי בכוונתם להגיע לכל סוחרי הנוסטרו ולחייבם במס כמוסד כספי. מדובר בסכומים גבוהים ביותר כאשר לעתים מגיעים סכומים אלו למיליונים ובמקרים מסוימים אף עשרות מיליוני שקלים שכן באפשרות רשויות המס לתבוע את המס 5 שנים אחורה.

לדעתנו, המהלך הזה של רשות המסים טומן בחובו סכנות רבות לשוק ההון בכלל ולסוחרים בניירות ערך בפרט.

ראשית, במישור הלאומי הרי שמהלך זה מצמצם משמעותית את הכדאיות להשקעה בבורסה. המהלך מעמיד בסימן שאלה את כדאיות ההשקעה בשוק ההון שכן כרגע המס שמוטל על הרווחים גדל בשיעור של בין 8%-12% לערך.

כמו כן מהלך המיסוי הזה מגדיל את ההעדפה לטובת משקיע זר תושב חוץ לעומת משקיע ישראלי שכן כעת המשקיע הזר גם לא ישלם מע”מ נוסף לאי תשלום מס ההכנסה.

במישור המס יש במהלך זה הרבה מאי הצדק שכן רשויות המס הגדילו ודרשו מהסוחרים בניירות ערך מס על הרווחים בלבד כאשר הן אינן נותנות אפשרות לקזז הפסדי עבר. כך לדוגמא סוחר שהפסיד בשנת 2014 מיליון שקלים וחזר והרוויח אותן בשנת 2015 יצטרך למרות זאת לשלם סך של 145 אלפי שקלים מס.

כלומר נוצר מצב אבסורדי לפיו רשויות המס היום “שותפות” של הסוחר רק ברווחים אך לא בהפסדים! כדי לסבר את האוזן הרי שאם ניקח כדוגמא את שנת 2008 בה רוב רובם של הסוחרים בניירות ערך הפסידו את כספם, כאשר בשנים לאחר מכן הם שבו להרוויח הרי שלו הנחיה זו הייתה נאכפת באותן שנים היו הסוחרים משלמים מס על רווחיהם למרות שבפועל לא הרוויחו כלל.

מצב זה אינו הגיוני ולא סביר אולם על פי רשויות המס, נכון להיום, זוהי לשונו של החוק וכל שינוי בהתנהלות מחייב שינוי חקיקה.

לאור זאת נוצר מצב חריג בו עדיף לסוחר נוסטרו שהפסיד כספים במהלך השנה להקדים רווחים מתוך מטרה לקזז את הרווח מול ההפסדים כבר בשנת המס וכך להימנע מתשלום מס רווח בשנה הבאה.

נוסיף ונציין כי מאחר והדרישה היא רטרואקטיבית הרי שהסוחרים מוצאים עצמם מתמודדים עם דרישות מס גבוהות לעיתים הרבה לאחר שכבר הכסף אינו בידם!

המחלוקת הזו טוטאה במשך שנים מתחת לשטיח על ידי רשויות המס שהעדיפו לא לעסוק בתפוח האדמה הלוהט הזה. כעת לפתע משאימצו את ההחלטה למסות את סוחרי הנוסטרו לטעמנו, הדבר הנכון והראוי הוא לכל הפחות לא להחיל את ההוראה באופן רטרואקטיבי, אלא מיסוי מעתה והלאה.

בעיה נוספת היא כי רשויות מס ערך מוסף לא הגדירו במדויק מיהו סוחר ומי לא: האם יש לאמץ את המבחנים שנקבעו במס הכנסה (תדירות, מקצועיות, מימון וכד’...) או שיש לאמץ מבחנים אחרים? לטענת מע”מ התשובה היא חיובית אולם מומחי המס טוענים כי המבחנים למיסוי סוחר בניירות ערך במס במע”מ שונים מהמבחנים שנקבעו לעניין פקודת מס הכנסה.

כדי לסבר את האוזן נספר כי לאחרונה הגיע אלינו פנסיונר מלווה בבנו לייעוץ. הסתבר כי הנ”ל פרש ממקום עבודתו לאחר שלושים שנות עבודה. לפתע הוא מצא עצמו בבית ללא מעש. כדי להעביר את הזמן החל לסחור בניירות ערך ושומו שמיים אפילו להרוויח. לא עבר זמן רב והוא קיבל מפקיד השומה מכתב המודיע לו כי לדעתו הוא סוחר בניירות ערך ועליו לשלם מס ככזה.

לזכותן של רשויות המס ניתן לציין כי הן מודעות לבעייתיות הגדולה שיש בחוק ובמקרים בהם טפלנו הן ניאותו לפעול ברגישות ולפנים משורת הדין ולהגיע לפשרות אפילו מרחיקות לכת. אולם כאמור גם הם לעיתים אינם יכולים לסייע, כי לשון החוק לפי פרשנותם היא כזו המחייבת לגבות מס בדרך זו.

נראה כי לא יהיה מנוס וסוגיה זו תיאלץ להיות מוכרעת בבית משפט. למיטב ידיעתנו כרגע מתנהלים שני תיקים בבית משפט, אולם לעת עתה ועד שתוכרע הסוגיה מומלץ לסוחר בניירות ערך לשקול את צעדיו ולהתייעץ לא רק לגבי שם נייר הערך אותו הוא קונה אלא גם לגבי סדר הפעולות לצרכי מס. ||

רו"ח שי בן-שמואל, הכותב הוא שותף מנהל במשרד “בן שמואל רואי חשבון”