רשות המסים >> עו"ד מוכר הורשע בהתחמקות מתשלום מס של כ- 2.4 מיליון ש"ח 

בשנת 2003 קיבלו הנאשמים - עו"ד שגב וחברת ד"ר י. שגב ושות' – עורכי דין שכר טרחתם בגין מלאכתם על סך של כ- 15 מיליון ש"ח, לאחר שהליך הבוררות האחרון הסתיים.

 

 

FacebookTwitterLinkedinWhatsapp

רשות המיסים 20/06/2017

בימ"ש השלום, כבוד השופטת יעל פרדלסקי, הרשיע היום (ב') את עו"ד יוסף שגב, וכן את חברת עורכי הדין שבבעלותו, בהתחמקות ממס בהיקף של כ- 2.4 מיליון ש"ח. זאת, לאחר שהוכח כי נתן את שירותיו המשפטיים כבא כוחה של הגב' ליז הרדי בתו של שאול אייזנברג ז"ל לגברת הרדי ולא לאמהּ, הגברת לאה אייזנברג, כפי שניסה להציג לרשויות המס.
 
בהכרעת דין מלאה, מקיפה הסוקרת את מאות המוצגים דוחה ביהמ"ש את טענות ההגנה וקבע את אשמת עו"ד שגב וחברת ד"ר שגב ושות. חלק נכבד מהכרעת דינו של בית המשפט הוקדש לניתוח גרסאותיו של עו"ד שגב תוך שדחה אותן, הטיל דופי באמינותו והטיל ביקורת על גרסתו תוך שקבע כי חלקים מגרסאותיהם של שגב ושל עו"ד אפי פרי, שהיה עד הגנה מרכזי מטעמו, נוגדות את כללי האתיקה. וכן כי "גרסת הנאשם אינה נתמכת בראיות..."
 
תחילת הפרשה בשנת 1997 עת נפטר איש העסקים שאול אייזנברג ז"ל, שעם חברותיו נמנו: "החברה לישראל", הבנק הבינלאומי הראשון, הבנק לספנות ועוד. בעקבות פטירתו, ניטש מאבק ירושה רחב ממדים בין בנו לבין אשתו הגברת לאה אייזנברג וארבעת בנותיהם.  בעוד שהבן הציג עותק של צוואה ובה הוא זוכה למרבית העיזבון, בנות המשפחה, ובכלל זה האם, טענו כי אין זו הצוואה האוטנטית המגשימה את רצונותיו של המנוח.  סכסוך זה לווה על ידי צמרת הפרקליטים בארץ כאשר את שירותיו של עו"ד שגב, כך הוכח, שכרה הגברת ליז הרדי (שלימים נפטרה אף היא), על מנת שילווה וייעץ לה במסגרת הסכסוך. בין יתר השירותים שסיפק, יעץ לה עו"ד שגב לכרות ברית אסטרטגית עם אמה, ברית אשר תשריין לה נתח קבוע ומוגדר מהעיזבון.  הגב' הרדי נשמעה לעצת עורך- דינה שגב, ופעלה בעצתו.
 
בשנת 2003 קיבלו הנאשמים  - עו"ד שגב וחברת  ד"ר י. שגב ושות' – עורכי דין שכר טרחתם בגין מלאכתם על סך של כ- 15 מיליון ש"ח, לאחר שהליך הבוררות האחרון הסתיים. כפי שנטען בכתב האישום שהוגש על ידי רשות המסים בשנת 2010, ואשר ייחס לנאשמים עבירה של דיווח כוזב במטרה להתחמק ולהשתמט מתשלום המס, עם קבלת שכר הטרחה, פעלו הנאשמים ובראשם עו"ד שגב כדי להתחמק ולהשתמט מתשלום המס הנגזר תוך שהורה על הוצאת החשבונית על שמה של מי שלא היתה הלקוחה  שלו ולא כלפיה חב בחובות של חיסיון עו"ד לקוח האם- הגב' אייזנברג לאה שהיתה אותה העת, כך נטען, תושבת חוץ.
 
הסיבה בה נקט שגב בפעולה זו, כך הוכח,  היא כדי לנסות ולהשיג במרמה מס בשיעור אפס, הקלת מס המיועדת לעידוד ייצוא ולמתן שירותים לגורמים חיצוניים,  בעוד שעל פי החוק, שיעור המס על העסקה  שניתנה לתושבת ישראל הינו כ – 2.4 מיליון ש"ח. לשם כך, אף הצטייד שגב בחוות דעת כתובה שהפרטים אותם מסר ועל בסיסן נכתבה היו רחוקים מהאמת.  במועד דיווח העסקה לרשויות המס דיווחו הנאשמים על התקבול וציינו כי המס הנגזר מהעסקה הינו מס אפס. יצויין כי, עו"ד ויינרוט עורך-דינה של הגברת לאה אייזנברג לכל אורך ההליכים המשפטיים בנושא העיזבון, שילם מס בשיעור מלא כפי שנגזר משכר טרחתו.
 
ניהול ההליך התמשך על פני 7 שנים, עשרות של ישיבות, מאות של בקשות וחקירות העדים על פני מספר רב של ישיבות. חקירתו הנגדית של שגב התפרסה על פני למעלה מ -5 ישיבות. לכל אורך ההליך טען שגב כי ההליך נגדו מקורו בחטא, כי רשות המס רודפת אותו בצורה אישית, וכי אין המדובר בסוגיה פלילית כלל ועיקר אלא בסוגיה אזרחית גרידא. שגב טען כי הגם שייצג פורמאלית את הבת שהינה תושבת ישראל, מבחינה מהותית נתן שירות משפטי  לאם שהינה תושבת חוץ. בין היתר, וכחלק ממערך ההגנה, הגיש שגב  טענת הגנה מן הצדק שמנתה כ- 200 עמודים, ומכוחה ביקש לבטל נגדו את כתב האישום, כן ביקש להעיד את התובעים שייצגו בתיק  וכן את פרקליט המדינה עו"ד שי ניצן ועוד שלל של בקשות נוספות.
 
מנגד, טענו התובעים שייצגו בתיק,  עורכי הדין אורי שפיגל וליאת גולדשטיין-שוורץ מהיחידה לתיקים מיוחדים ברשות המסים, כי בדין הוגש כנגד הנאשמים כתב האישום וכי מקומם הטבעי של עבירות הוא להתברר במסגרת הליך פלילי. עוד טענו, כי לא יעלה על הדעת כי בעשרות של מסמכים , בעשרות של דיונים מול ערכאות שונות בבתי המשפט עת נתן את שירותיו המשפטיים במסגרת סכסוך העיזבון,  יציג עצמו שגב, גם בתצהיריו, כי הינו בא כוחה של הגב' ליז הרדי ז"ל, אך לצורך שומת המס הוא מייצגה של הגברת לאה אייזנברג. עוד נטען, כי עצם הטענה מקוממת וחוטאת למהותו של שירות הניתן על ידי עורך דין, המלווה בחובות אתיות כלפי הלקוח וכלפי בית המשפט.    במסגרת סיכומיהם הציגו הפרקליטים כיצד זה גרסאותיו של ששגב, בחקירותיו ובבית המשפט אינן אמת וחשפו עד כמה גרסאותיו סתורות, לא אחידות ואף כוזבות.
 
במקביל, נוהל בבית המשפט המחוזי שבתל –אביב, הליך ערעור השומה האזרחית בפני כבוד השופטת ד"ר מיכאל אגמון גונן, אשר 06.09.16 דחתה את טענותיו של שגב וקבעה כי בדין חייבה רשות המס את שגב בתשלום של כ- 2.4 מיליון ש"ח – שיעור המס הנגזר משכר טרחתו. יצויין, כי כיום תלוי ועומד בפני ביהמ"ש העליון ערעור שהגיש שגב על החלטה זו.

הנתונים, המידע, הדעות והתחזיות המתפרסמות באתר זה מסופקים כשרות לגולשים. אין לראות בהם המלצה או תחליף לשיקול דעתו העצמאי של הקורא, או הצעה או שיווק השקעות או ייעוץ השקעות ב: קרנות נאמנות, תעודות סל, קופות גמל, קרנות פנסיה, קרנות השתלמות או כל נייר ערך אחר או נדל"ן–בין באופן כללי ובין תחשב בנתונים ובצרכים המיוחדים של כל קורא – לרכישה ו/או ביצוע השקעות ו/או פעולות או עסקאות כלשהן. במידע עלולות ליפול טעויות ועשויים לחול בו שינויי שוק ושינויים אחרים. כמו כן עלולות להתגלות סטיות בין התחזיות המובאות בסקירה זו לתוצאות בפועל. לכותב עשוי להיות עניין אישי במאמר זה, לרבות החזקה ו/או ביצוע עסקה עבור עצמו ו/או עבור אחרים בניירות ערך ו/או במוצרים פיננסיים אחרים הנזכרים במסמך זה. הכותב עשוי להימצא בניגוד עניינים. פאנדר אינה מתחייבת להודיע לקוראים בדרך כלשהי על שינויים כאמור, מראש או בדיעבד. פאנדר לא תהיה אחראית בכל צורה שהיא לנזק או הפסד שיגרמו משימוש במאמר/ראיון זה, אם יגרמו, ואינה מתחייבת כי שימוש במידע זה עשוי ליצור רווחים בידי המשתמש.