מנכ"ל הביטוח הלאומי: "כשל ניהולי שלנו הביא לעצירת פרויקט מחשוב בעלות 600 מיליון שקל" 

דו"ח בדיקה שהוצג לראשונה על ידי מ"מ מנכ"ל המוסד, הציג כי כשלים של ההנהלה הבכירה במוסד ושל מנהלי הפרויקט הובילו למצב בו "לא נוהלו לוחות זמנים, לא נמדדו התפוקות ולא היה הליך ניהול סיכונים". כך פותחה רק מערכת אחת מתוך 33 מערכות שתוכננו בעוד התקציב רק גדל

 

 

FacebookTwitterLinkedinWhatsapp
אורי מקלבאורי מקלב

עומר רגב 07/11/2017

ועדת המדע והטכנולוגיה קיימה היום (ב') דיון מהיר בנושא הקפאת פרויקט מחשוב במוסד לביטוח לאומי, לאחר שהושקעו בו כבר כ-600 מיליון ₪, במסגרת הצעה לדיון מהיר של ח"כ מנחם אליעזר מוזס.

במהלך הדיון הודה מ"מ מנכ"ל המוסד לביטוח לאומי כי כשלים ניהוליים בהנהלת המוסד הבכירה וכן בניהול הפרויקט עצמו הביאו להקפאת התוכנית, כאשר רק חלק אחד מתוך 33 חלקי התוכנית יצא לפועל. עוד עלה כי השלמת הפרויקט במתכונתו המקורית תעלה כמיליארד ₪ מעבר למתוכנן וכי כעת יבחנו במוסד אילו חלקים אכן יצאו לדרך.

בנוסף עלה בדיון כי בניגוד למשרדי הממשלה, המוסד לביטוח לאומי וגופים סטטוטוריים אחרים בישראל אינם מפוקחים בידי רשות התקשוב הממשלתי. נוכח כך קרא יו"ר הוועדה, ח"כ אורי מקלב לחייב פיקוח מכורח החוק וציין כי במידת הצורך יקדם חקיקה בנידון.

יו"ר הוועדה, ח"כ אורי מקלב פתח את הדיון: "ועדת המדע והטכנולוגיה דנה, עוקבת, מפקחת ועוסקת בכל נושא הכרוך בתקשוב הממשלתי. המטרה שלנו היא לראות את האזרח שבקצה התהליך, שתשרת אותו מערכת יעליה ואפקטיביות. אך בדרך למטרה הזו, גם הדרך חשובה, לא רק בגלל שמדובר בכספי ציבור, אלא גם כי הגדרת השלבים והראייה לרחוק תמיד עומדים לעוכרנו וגורמים לעיכובים ופגמים בסופו של דבר, לעיתים זהו שורש הבעיה. לכן אנחנו מבקשים להבין מה עומד פה על הפרק, כדי שנוכל להסיק מסקנות לא רק לפרויקט הזה אלא לכלל הפרויקטים הרבים והיקרים שמתרבים בגופי ומשרדי הממשלה".

ח"כ מנחם אליעזר מוזס: "אני יודע כמה אני רב עם האוצר על 32 מיליון ₪ עבור אנשים שמאשפזים את הוריהם בבתי אבות ופשוט מתרוששים ופה יש 600 מיליון שילכו לאיבוד. לכן ביקשתי מהוועדה להבין מה קרה כאן ואיך זה שמפסידים כל הרבה כסף. על פניו זה חמור ביותר. לא צריך לומר מה אפשר לעשות בסכום כזה".

רמי גראור, מ"מ מנכ"ל, המוסד לביטוח לאומי: "ממרץ אני בתפקיד ממלא מקום המנכ"ל, התבקשתי על ידי הגורמים המוסמכים לאור דו"חות שלנו וכן בעקבות דו"ח מבקר המדינה לבחון את ביצועי הפרויקט וכן עשיתי. קיימתי סדרה ארוכה של דיונים, מה שלמדתי הוא שהוחלט על הפרויקט ב-2009 והוא נועד היה להחליף בעשור הקרוב את מערכות המידע המתיישנות במוסד במערכת חדשה שתשפר את השירות. הפרויקט היה אמור להתנהל במשך עשור בעלות של 477 מיליון ₪. החזון היה נכון, הביצוע קצת פחות. היו עיכובים בדרך לא רק של מנהלת הפרויקט, היו גם בעיות מול ועד העובדים. בדיונים התברר שעד לימים אלה הוצאו כ-600 מיליון ₪ ובסה"כ מנהלת הפרויקט הצליחה לפתח מודול אחד מתוך 33 מודולים שהמערכת הכוללת הייתה אמורה לפתח. המודל שפותח הוטמע כפיילוט רק ב-2 מוקדים. ההוראה שלי הייתה שהמודול הזה יכנס בכל סניפי המוסדות וזה יקרה עד סוף השנה".

גראור סיפר כי במידה והתוכנית הייתה ממשיכה כסדרה "נצטרך להמשיך לפתח עד שנת 2028, בעלות כוללת של 1.4 מיליארד ₪, וזה עדיין לא סופי. לאור הממצאים האלה החלטתי שאני מתייעץ עם קבוצות מומחים מבחוץ לגבי ההמשך, ההמלצה הייתה שמה שפותח היה ברמה מקצועית טובה, אך קיים כשל כולל בניהול התוכנית, הנובע מ-2 גורמים עיקריים – אחד חוסר תשומת לב ניהולית של הארגון, ברמה הכי גבוה, מנכ"ל ומתחת לו והשני כשל ניהולי גם ברמת ניהול התוכנית. נקבע כי לא נוהלו לוחות זמנים, היה ניהול של הוצאה כספית אך לא של התפוקות, ולא היה הליך של שינויים ניהוליים".

ח"כ מקלב: "המסקנות חמורות, מה הפקת הלקחים שלכם? יש כזו? אולי היה עדיף להסתמך על מערכת מפותחת בחלקה ולא לפתח לבד מערכת כל כך גדולה?".

גראור: "בתוכנית כה גדולה היה נכון לחלק את הסיכונים, לקנות חלק כמוצרי מדף ככל שניתן, ואולי חלק אחר לבצע בתוך המוסד לביטוח לאומי".

לגבי ההמשך פירט גראור כי הפרויקט במתכונתו הקודמת הוקפא וכעת יבחן כל פיתוח של מודול בנפרד: "לא כל 600 מיליון ש"ח ירדו לטמיון, חלק מהכסף הוא לא זריקה לפח, פיתחנו כמעט 2 מודולים. הניהול של הפרויקט ישתנה לחלוטין, תהייה מנהלת בה יהיו שותפים כל הגורמים המקצועיים הרלוונטיים, אנחנו יושבים על תוכנית העבודה לשנים 18, 19 ואנחנו מגדרים את הפרויקט. תהייה גם הוצאה אבל נפקח מאוד על היקף כוח האדם והתפוקות. נבחן כל מודול, יכול להיות שנפתח רק חלק מהתוכנית. נתקדם כל שנה ושנה בנפרד, ואני מאמין שגם ההוצאה תגודר בצורה טובה".

משה בר שלמה, רשות האוכלוסין וההגירה: "לא שמעתי שלאורך התקופה ניהלתם מנגנונים של ניהול וגידור סיכונים ומעקב מסודר של ביצוע במקרה וחל הסיכון".

גראור: "אחת הבעיות הייתה שלא היה ניהול סיכונים".

ח"כ מקלב: "התעקשנו שגם משרד האוצר יגיע לדיון. אנחנו שואלים איפה משרד האוצר בתמונה, כל שנה ניתנו תקציבים גדולים מאוד, הליך הבקרה ההדוק שלכם ידוע, השאלה האם בתחום המחשוב יש לכם אנשי מקצוע לזהות טעויות? יש משרדים רבים שעושים תהליכים ענקים בתחום הזה".

יעל אגמון, אגף תקציבים, משרד האוצר: "הפרויקט הזה כנראה הגיע למקום בו הוא נמצא בגלל הניהול, שיטת התקצוב ושיטת הבנייה שלו. זה גרם לכך שהוא התבדר גם מבחינה תקציבית וכן מהדרישות המקצועיות. היכולת שלנו לנהל פיקוח על ביצוע בתקציבים ארוכי טווח היא יותר קטנה".

ראש רשות התקשוב הממשלתי, יאיר פרנק: "משרדי הממשלה באים אלינו ומציגים תוכניות עבודה אחת לשנה ואנחנו מבצעים בקרה על פרויקטים מרכזיים. הביטוח הלאומי אינו גוף מונחה על ידינו, בשל היותו גוף סטטוטורי שהינו בעלת עצמאות".

פרנק ציין כי סך ההוצאה הממשלתית על תקשוב ממשלתי, עומד על כ-2 וחצי מיליארד ₪ ומועסקים במסגרת זו למעלה מ-4,300 אנשים, כאשר נתונים אלה לא כוללים את המשטרה והמוסד לביטוח לאומי נתון שהחלו לאסוף בשנה שעברה".

ח"כ מקלב: "אני מאמין שאם היה פיקוח שלכם כאן לא היינו מגיעים לכדי המצב הזה. צריך ללמוד היטב את הדברים והטעויות שנעשו כאן ולהפיץ את המסקנות לכל המשרדים. ייתכן שנבקש לעגן בחקיקה ראשית את ראשות התקשוב וממשל זמין כסמכות אכיפה לנושאים הללו. במיוחד אם היו מנכ"לים שלא חשבו שהם צריכים לתת לנושא מזמנם".

חגית גולדשטיין מויאל, חשבת המוסד לביטוח הלאומי: "כל הדוחות הוצגו לוועדת היגוי בראשות מנכ"ל המוסד, הבעיה שלא ביצעו הרבה תיקונים בעקבות הדוחות האלה. באמצע שנת 2016, אחרי שהדוחות הציפו חלק מהדברים הצענו לבנות את התוכנית מחדש, זה הובא למנכ"ל המוסד הקודם והוא אישר את המבנה".

ח"כ מקלב: "כאמור אני חושב שהבעיה היא שאין לכם כח אדם שמבין בנושא המחשוב, אתם לא מכירים את התחום".

גולדשטיין מויאל: "אנחנו לא מתביישים לקחת סיוע חיצוני לפיקוח על פרויקטים ועשינו זאת, אבל האחריות בסופו של דבר היא על בעלי התפקידים ואנחנו יודעים גם לפקח על נושאים שונים".

אילן לוין, לשכת טכנולוגיות המידע בישראל: "עם כל הכבוד חגית את לא יודעת מה לשאול, יש לכם צוות נהדר אבל הם לא אנשי מערכות מידע, יכולים לספר לכם סיפורים וגם הטרמינולוגיה שונה. אני בטוח שאם העסק היה בידיו של יאיר פרנק זה לא היה מגיע לכאן".

גראור: "הנושאים הוצפו, הועלו על השולחן, הועלו על הכתובים ונעלמו מן העיניים. הכשל היה ניהולי ולא היה כשל של מחלקה כזו או אחרת".

יו"ר הוועדה, סיכם את הדיון: "אני לא רוצה להמעיט בחשיבות של ה-600 מיליון, אפשר לעשות תחרות מה אפשר היה לעשות איתם, אם זה לתת לנכים או למטרות אחרות אך יותר חשוב להסיק מסקנות, להפיק לקחים ולקחת לעתיד. היה כשל רציני בנושא הניהול. הדברים היו ידועים אך לא היה אף אחד במנהלת הפרויקט או בכל השרשרת שיעצור את התהליך. המנכ"לים צריכים להיות מאוד מעורבים בתהליכים כאלה, בנוסף צריך להיות לכל הליך כזה גם הליך בקרה. והרצון הוא בלוחות זמנים מצומצמים יותר שיאפשרו יותר בקרה. אני בטוח שבעוד גופים ציבוריים יש מחדלים כאלה שטרם התגלו, לכן בחלק שלנו נפעל לתת יותר סמכויות לתקשוב הממשלתי, אם זה דרך החלטת ממשלה ואם זה דרך חקיקה, אסור לתת יד להפקר. אם היה פיקוח חיצוני לא היינו מגיעים למצב הזה".



הנתונים, המידע, הדעות והתחזיות המתפרסמות באתר זה מסופקים כשרות לגולשים. אין לראות בהם המלצה או תחליף לשיקול דעתו העצמאי של הקורא, או הצעה או שיווק השקעות או ייעוץ השקעות ב: קרנות נאמנות, תעודות סל, קופות גמל, קרנות פנסיה, קרנות השתלמות או כל נייר ערך אחר או נדל"ן – בין באופן כללי ובין בהתחשב בנתונים ובצרכים המיוחדים של כל קורא – לרכישה ו/או ביצוע השקעות ו/או פעולות או עסקאות כלשהן. במידע עלולות ליפול טעויות ועשויים לחול בו שינויי שוק ושינויים אחרים. כמו כן עלולות להתגלות סטיות בין התחזיות המובאות בסקירה זו לתוצאות בפועל. לכותב עשוי להיות עניין אישי במאמר זה, לרבות החזקה ו/או ביצוע עסקה עבור עצמו ו/או עבור אחרים בניירות ערך ו/או במוצרים פיננסיים אחרים הנזכרים במסמך זה. הכותב עשוי להימצא בניגוד עניניים. פאנדר אינה מתחייבת להודיע לקוראים בדרך כלשהי על שינויים כאמור, מראש או בדיעבד. פאנדר לא תהיה אחראית בכל צורה שהיא לנזק או הפסד שיגרמו משימוש במאמר/ראיון זה, אם יגרמו, ואינה מתחייבת כי שימוש במידע זה עשוי ליצור רווחים בידי המשתמש.
כתב קרן מרדכי תאריך 11/07/2017 07:19:22:00 תמונה דורית סלינגר הממונה על שוק ההון.jpg תיקית תמונות תאור תמונה דורית סלינגר הממונה על שוק ההון תמונה גדולה תאור תמונה גדולה תיקית תמונות שמור הכתבה לדף העריכה הראשי